1לכל נגיד. כלומ': לכל נגיד שבהם קרא להתיעץ עמו:1נפרצה נשלחה על אחינו. כלומ': נשלח מלאכים הנה והנה בכל מקום, כמו "ופרצת ימה וקדמה" בר' כח,יד; והכל ענין התפשטות הדברים לרב. וזהו שאמ' בספר שמואל "ויוסף עוד דוד" ש"ב ו,א, כלומ': אסף עוד מישראל על אשר היו אתו בהמליכו כמו שאומ' הנה:1כי לא דרשנהו בימי שאול. כי הוא החריב נוב עיר הכהנים ש"א כב,יט, וכת' בו "ולא דרש ביי'" לעיל י,יד:1כי ישר הדבר בעיני כל העם. פעל עבר, כי הוא חציו פת"ח:1בעלתה אל קרית יערים. קרית יערים נקראת גם כן "בעלה", כמו שכת' בספר יהושע "ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים" טו,ט; וכן אמר "אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה" יה' יח,יד. וכן אמ' בספר שמואל "מבעלי יהודה" ש"ב ו,ב. ושם היה הארון מיום אשר שב משדה פלשתים עשרים שנה ש"א ז,ב עד שהעלהו דוד משם:2אשר נקרא שם. ובספר שמואל פרש "שם יי' צבאות יושב הכרובים עליו" ש"ב ו,ב; לפיכך נקרא "שם". ומה שנקרא כן בזה המקום מה שלא קראו כן במקום אחר, לפי שנתקדש שמו של הב"ה עליו בהיותו בארץ פלשתים ש"א ה,א ואי':1עד גרן כידן. ובספר שמואל: "גרן נכון" ש"ב ו,ו, ושני שמות היו לו. ואפשר כי נקרא "כידון" על שמת שם עזא, מענין "יראו עיניו כידו" איוב כא,כ:1על אשר שלח ידו על הארון. והוא לא היה לוי. ובזה שגה דוד; כי על ידי לוים היה לו להביאו ולא בעגלה, כמו שכתו' "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" במ' ז,ט. וכן התודה הוא חטאו ואמ' לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים דה"א טו,ב, ואמ' "פרץ יי'...בנו כי לא דרשנוהו כמשפט" שם טו,יג. והענין אשר שגה דוד בזה הדבר והוא מקרא מפורש: חשב כי לא יהיה חטא בזה אם ישאוהו בעגלה אע"פ שכת' "בכתף ישאו", כי אמ': באותו זמן במדבר צוה המקום כן – לפי שהיה המשכן נשא בעגלות, צוה לשאת הארון בכתף להראות כי קדשת הארן גדולה מקדושת המשכן. אבל בזמן שלא יהיה שם משכן, חשב שאין חטא אם ישאוהו בעגלה. ועוד, כי בעגלה בא משדה פלשתים. ובזה שגה:1היך אביא אלי. כמו "איך", כי אותיות אהו"י מתחלפות; וכן בה"א: "והיך יוכל עבד אדני זה" דנ' י,יז:1בית עבד אדם הגתי. לוי היה, ומן השוערים היה, כמו שכת' "ועבד אדום ויעיאל השוערים" דה"א טו,יח. וקראו גתי לפי שהתגורר בגת:
